הנרטיב שלנו

מבצע שטפן אל-אקצא

משרד התקשורת של חמאס הפיץ פמפלט ב־21 בינואר 2024 בערבית ובאנגלית, בכותרת:
הנרטיב שלנו: מבצע שטפן אל-אקצא
מצאו את הטקסט המלא בשפות הבאות

Our Narrative: Operation Al-Aqsa Flood.pdf

בשם אללה, הרחמן הרחים

עם הפלסטיני התמיד שלנו

המדינות הערביות והאסלאמיות

העמים החופשיים ברחבי העולם ואלה שמגינים על חופש, צדק וכבוד האדם

באור התוקפנות הישראלית המתמשכת על רצועת עזה ועל הגדה המערבית, ואחרי שעם שלנו ממשיך את קרבו לעצמאות, לכבוד ולשחרור מהכיבוש הארוך ביותר בהיסטוריה, במהלכו הם גילו את ההופעות היפות ביותר של אומץ וגבורה בעימותם עם מכונת הרצח והתוקפנות הישראלית. אנו רוצים להבהיר לעם שלנו ולעמים החופשיים בעולם את המציאות שקרתה ב־7 באוקטובר, את המניעים מאחוריה, ההקשר הכללי שלה לגבי קרב הפלסטיני, וגם להכחיש את הטענות הישראליות ולשים את העובדות במבט מאוזנן.

תוכן

ראשון: למה מבצע שטפן אל-אקצא?

שני: אירועי מבצע שטפן אל-אקצא והתגובות לטענות הישראליות

שלישי: לקראת חקירה בינלאומית שקופה

רביעי: תזכורת לעולם, מי הוא חמאס?

חמישי: מה נדרש?

ראשון למה מבצע שטפן אל-אקצא?

  1. המאבק של העם הפלסטיני נגד הכיבוש והקולוניאליזם לא החל ב־7 באוקטובר, אלא החל לפני 105 שנה, כולל 30 שנה של קולוניאליזם בריטי ו־75 שנה של כיבוש ציוני. בשנת 1918, העם הפלסטיני בעל כמעט 98.5% מאדמות פלסטין ומייצג 92% מהאוכלוסייה על אדמות פלסטין. בעוד היהודים, שהובאו לפלסטין בקמפיינים גורפיים של הגירוש המזרחי בשיתוף רשות הקולוניאלית הבריטית והתנועה הציונית, הצליחו לשלוט בלא יותר מ־6% מהאדמות בפלסטין ולהיות 31% מהאוכלוסייה לפני 1948, כאשר הוכרזה הישות הציונית על אדמת פלסטין ההיסטורית. באותו זמן, נמנע מהעם הפלסטיני מהזכות להקבלת החלטה עצמית, ופשעו השודדים הציוניים בקמפיין לניקוי אתני נגד העם הפלסטיני במטרה לגרש אותו מאדמותיו ומאזוריו. כתוצאה מכך, קיבלו הפשעו הציוניים באמצעות כוח שליטה על 77% מהאדמה של פלסטין, שבהם גרשו 57% מעם פלסטין והשמידו יותר מ־500 כפרים ועיירות פלסטיניות וביצעו עשרות טבחים נגד הפלסטינים, כל אלו הביאו להקמת הישות הציונית בשנת 1948. בנוסף, בהמשך התקפה, כוחות ישראליים כבשו בשנת 1967 את שארית פלסטין כולל הגדה המערבית, רצועת עזה וירושלים, בנוסף לגבולות הערביים שבסביבתה
  2. במשך עשורים רבים, העמים הפלסטיני סבלו מכל סוגי הדיכוי, הפקרות, הפרת זכויותיהם הבסיסיות וממדיניות האפרטהייד. רצועת עזה, לדוגמה, סבלה מחסימה מונעת מאז 2007, שהפכה אותה למאסר הפתוח הגדול ביותר בעולם. העם הפלסטיני בעזה סבל גם מחמישה מלחמות השמדה אליהן כללו כולן מדינת ישראל. ב-2018, התחילו תושבי עזה את מסע השיבה הגדול של ההפגנות כדי להפגין באופן שלווה נגד החסימה הישראלית, בדידותם ובתנאים האנושיים שלהם ולדרוש את זכות השיבה שלהם. אך כוחות הכיבוש הישראליים הגיבו למחאות אלה בכוח אכזרי, שבמספר חודשים נהרגו בו 360 פלסטינים ונפצעו 19,000 אחרים, כולל יותר מ־5,000 ילדים.
  3. לפי נתונים רשמיים, בין ינואר 2000 וספטמבר 2023, הכיבוש הישראלי רצח 11,299 פלסטינים ופצע 156,768 אחרים, רובם אזרחים. למרבה הצער, ממשלת ארצות הברית ובמערכה לא הקדישו תשומת לב לסבל העם הפלסטיני בשנים האחרונות, אלא נתנו כיסוי לתקפות ישראליות. הם התאבלו רק על חיילי ישראל שנהרגו ב־7 באוקטובר, אפילו בלי לחפש את האמת על מה קרה, ובטעה נסעו אחר נרטיב הכיבוש הישראלי בהגנת הורגי אזרחים ישראליים דמויים. ממשלת ארצות הברית סיפקה תמיכה כלכלית וצבאית לשטחי ההורג של הכיבוש הישראלי נגד אזרחים פלסטינים ולתקפה האכזרית על רצועת עזה, ועדיין הממשלה האמריקנית ממשיכה להתעלם ממה שכוחות הכיבוש הישראליים עושים בעזה בהרג המוני.
  4. ההפרות הישראליות והאכזבות נרשמו על ידי גופים רבים של האומות המאוחדות וארגונים בינלאומיים לזכויות אדם כולל אמנסטי אינטרנשיונל והוויצ'מן רייטס ווטץ', וגם על ידי קבוצות זכויות אדם ישראליות. אף שהדיווחים והעדויות האלה נתעלמו מהם וכיום עוד לא התבצעו פעולות נגד הכיבוש הישראלי. לדוגמה, ב־29 באוקטובר 2021, שגריר ישראל לאומות המאוחדות, גלעד ארדן, העליב את מערכת האומות המאוחדות על ידי קרע מולדתו דו"ח של מועצת זכויות האדם של האומות המאוחדות במהלך נאומו בכנסת הכללית, והשליך אותו לסלעית לפני שעזב את הבמה. עם זאת, יוזמה הוא מינה בשנת הבאה – 2022 – לתפקיד סגן נשיא הכנסת הכללית של האומות המאוחדות.
  5. הממשלה האמריקאית ובמערכתה קבוצות הברית המערבית תמיד טיפלו בישראל כמדינה מעל לחוק; הן מספקות לה מכסה הכרחי להמשך הכיבוש ולהשתלטות על העם הפלסטיני, וגם מאפשרות ל"ישראל" לנצל את המצב לחלוקת אדמות פלסטיניות נוספות ולג'ודאיזציה של קדושתם ואתרי הקודש שלהם. למרות שהאומות המאוחדות חילקו יותר מ־900 החלטות במשך 75 השנים האחרונות לטובת עם הפלסטיני, "ישראל" סירבה לכל הצעות החלטה אלה, והוויטו האמריקאי היה תמיד נוכח במועצת הביטחון של האומות המאוחדות כדי למנוע כל האשמה במדיניות ובהפרות "ישראל". לכן אנו רואים כי ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות מעורבות ושותפות לכיבוש הישראלי בפשעיו ובסבל המתמשך של העם הפלסטיני.
  6. לגבי "תהליך ההתנחלות השלום". למרות שהסכמי אוסלו שנחתמו בשנת 1993 עם ארגון שחרור פלסטין (או"ש) קבעו כי ייצור עצמאות למדינה פלסטינית בשטחי הגדה המערבית וברצועת עזה; "ישראל" הרסה באופן מערכתי כל אפשרות להקים את מדינת פלסטין דרך מערך נרחב של בניית התנחלויות וג'ודאיזציה של אדמות פלסטיניות בגדה המערבית ובירושלים הכבושות. תומכי התהליך השלום אחרי 30 שנה הבינו כי הם הגיעו לסתירה וכי התהליך גרם לתוצאות קטסטרופליות לעם הפלסטיני. הפקידים הישראליים אישרו במספר מקרים את דחייתם לכינון מדינת פלסטינית. לפני חודש ספטמבר לפני מבצע שטפן אל-אקצא, ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו הציג מפה למצב הבינוני, צייר "ישראל" שמגיעה מן הירדן ועד הים התיכון וכוללת את הגדה המערבית ועזה. כל העולם באותו זמן – בכנסת הכללית של האומות המאוחדות – היה שקט כנגד נאוםו המלא בגאוה ובתחשיב של ידיעות על זכויות העם הפלסטיני
  7. לאחר 75 שנה של כיבוש נכון וסבל, ולאחר כישלון בכל המיוזמות לשחרור ולהחזרת העם שלנו, וגם לאחר תוצאות הרעות של התהליך השלום הכונה, מה ציפתה העולם מהעם הפלסטיני לעשות בתגובה למהלך הבא:
    • התוכניות ליהודיזציה הישראליות למסגד אל-אקצא המבורך, ניסיונותיה לחלוקה זמנית ומרחבית, וגם האינטנסיפיקציה של הפליטות של המתיישבים הישראליים לתוך המסגד הקדוש.
    • המעשים של הממשלה הקיצונית והימין בישראל, שמתקדמת בצעדים למעשה לכיבוש כל הגדה המערבית וירושלים לתוך "ריבונות ישראל" הכפולה, בעת שישנם תוכניות על שולחן העבודה הרשמי של ישראל לגרש פלסטינים מבתיהם ומאזורים שלהם.
    • אלפי המעצרים הפלסטינים בכלאי ישראל, שחווים חסרון בזכויותיהם הבסיסיות וגם התקפות והשפלות תחת פיקוח ישיר של שר הפשיזם הישראלי איתמר בן-גביר.
    • החסימה הבלתי צודקת באוויר, בים וביבשה שהוטלה על רצועת עזה למעלה מ-17 שנים.
    • ההרחבה של ההתנחלויות הישראליות בכל רחבי הגדה המערבית ברמה ללא תקדים, כמו גם האלימות היומית שמבוצעת על ידי המתנחלים נגד פלסטינים ונכסיהם.
    • שבעה מיליון הפלסטינים החיים בתנאים קשים במחנות הפליטים ובאזורים אחרים, שמבקשים לחזור לאדמותיהם שמהם נגרשו לפני 75 שנה.
    • הכישלון של הקהילה הבינלאומית וההיעזרות של העוצמות הגדולות במניעת הקמת מדינת פלסטין.

    מה צפוי מהעם הפלסטיני אחרי כל זאת? להמשיך להמתין ולסמוך על האו"ם הבלתי מסוגלת! או לקחת את היוזמה בהגנה על העם הפלסטיני, על האדמות, הזכויות והקדשים שלו; ולדעת כי מעשה הגנה הוא זכות המוצגת בחוקים, נורמות ואמנות בינלאומיים

    מה שהתבטא מעלה עליו, הפעולה "שטפון אל-אקצא" ב-7 באוקטובר הייתה צעד נחוץ ותגובה תקנית להתמודדות עם כל הקשרים הישראליים נגד העם הפלסטיני ולמענו. זו הייתה פעולה הגנתית במסגרת התחלפות מהכיבוש הישראלי, החזרת זכויות הפלסטינים, והצעד לשחרור ולעצמאות, דומה לאוכלוסיות אחרות ברחבי העולם שכבר עשו כך.

שני האירועים של פעולת שטפון אל-אקצא והתגובות לטענות ישראליות.

באור מגיב להאשמות ולטענות המזויפות של ישראל לגבי פעולת שטפון אל-אקצא ב-7 באוקטובר ולהשפעותיה, אנו בתנועת המח resistance האסלאמית – חמאס מבהירים את הבא:

  1. פעולת שטפון אל-אקצא ב-7 באוקטובר היה ממוקדת על אתרי הצבא הישראליים, ובקשה למעצר של חיילי האויב על מנת לבצע לחץ על הרשויות הישראליות לשחרור האלפים של הפלסטינים המעובדים בכלאי ישראל דרך הסכם חילופי עצרים. לכן, המבצע התמקד בהרס את מחוז הצבא הישראלי בעזה ובאתרי הצבא הישראליים שמוצבים ליד ההתנחלויות הישראליות סביב רצועת עזה.
  2. המניע למנוע פגיעה באזרחים, במיוחד ילדים, נשים וקשישים, הוא התחייבות דתית ומוסרית של כל לוחמי גדודי אל-קסאם. אנו מחזיקים בהגידול שהמאבק הפלסטיני היה מסודר לגמרי ומחויב לערכים האיסלמיים במהלך המבצע, וכי לוחמי הפלסטינים הכוו בלבד לכוחות הכיבוש ולאלה שנשאו נשק נגד העם שלנו. בינתיים, לוחמי הפלסטינים דאגו למנוע פגיעה באזרחים למרות שלהם לא היו נשקים מדויקים. בנוסף, אם הייתה כל תקרית של יעד לאזרחים, זה קרה במקרה ובמהלך התגובה עם כוחות הכיבוש

    מאז הקמתה בשנת 1987, תנועת חמאס התחייבה למניעת פגיעה באזרחים. לאחר שברוך גולדשטיין הפלסטיני בשם הציוני עשה טבח בכנסיית אל-איבראהימי בעיר חברון בשטחים שנת 1994, תנועת חמאס הכריזה על מהלך כדי למנוע שיא לפגיעה באזרחים על ידי כל הצדדים, אך הכיבוש הישראלי ביטל את הפתרון ואף לא הגיב לו. תנועת חמאס הזכירה מספר פעמים דרישות דומות, אך לא התקבלו אזניהם של הכיבוש הישראלי שהמשיך בכוונה ליעד והריגת אזרחים פלסטינים.

  3. ייתכן שהיו פגמים במהלך ביצוע פעולת שטפון אל-אקצא עקב התמסרות המהירה של המערכת הביטחונית והצבאית הישראלית, והבלגן שנוצר לאור האירועים באזורי הגבול עם עזה. כפי שהוכח על ידי רבים, תנועת חמאס טיפלה בצורה חיובית ונוקבת עם כל האזרחים הנמצאים בעזה, ושיאמצה מהימים הראשונים של התוקפנות לשחרורם. זו גם הייתה התוצאה במהלך ההקרבה לשבוע של הפסקת אש הומניטרית בה שוחררו האזרחים הללו בתמורה לשחרור נשים וילדים פלסטינים מכלאי ישראל.
  4. מה שהכיבוש הישראלי קידם בטענות של גדודי אל-קסאם ב-7 באוקטובר היו הכוונות לפגוע באזרחים ישראלים הם לא יותר מכזבות מוחלטות ויצירתיות. מקור הטענות הוא הנרטיב הרשמי הישראלי ולא הוכח על ידי מקורות עצמאיים אף אחד מהם. זהו עובד ידוע שהנרטיב הרשמי הישראלי תמיד שקף לדמות את המאבק הפלסטיני, וגם לחוקר באגרסיה האכזבה שלה על עזה.
    • קטעי וידאו שנצולמו ביום ההוא – 7 באוקטובר – יחד עם עדויות של ישראלים עצמם שפורסמו מאוחר יותר, הראו שלוחמי גדודי אל-קסאם לא הכוו באזרחים, ורבים מהם נהרגו על ידי צה"ל והמשטרה הישראלית עקב הבלבול שהתגלה בקרבם.
    • גם שקר "40 תינוקות שנעקרו" על ידי לוחמי הפלסטינים נכחד בחוזקה, ואף מקורות ישראלים כחו השקר הזה. רבים מציוני התקשורת המערביים, לצערנו, קיבלו את הטענה הזו וקידמו אותה.
    • הטענה של לוחמי הפלסטינים עשו ניבא נגד נשים ישראליות נדחתה במלואה, כולל על ידי תנועת חמאס. דו"ח של אתר החדשות "מונדואייס" ב-1 בדצמבר 2023, בין השאר, ציין כי אין ראיות ל"אונס כללי" שנעשה על ידי חברי חמאס ב-7 באוקטובר, ושישראל השתמשה בטענה כזו "להזדין את השואה בעזה".
    • לפי שני דיווחים של עיתון ידיעות אחרונות ב-10 באוקטובר ושל עיתון הארץ ב-18 בנובמבר, הרובה הצבאי הישראלי גרם למותם של מספר רב של אזרחים ישראלים, בעיקר אלה שנמצאו בפסטיבל המוסיקה "נובה" ליד עזה, כאשר נהרגו 364 אזרחים ישראליים. הדיווחים ציינו כי לוחמי חמאס הגיעו לאזור הפסטיבל בלי מודע מראש לאירוע, וכי המסוק הצבאי הישראלי פתח בירי גם על לוחמי חמאס וגם על משתתפי הפסטיבל. עיתון ידיעות אחרונות ציין גם כי צה"ל, כדי למנוע תקיפות נוספות מעזה וכדי למנוע את מעצרם של אזרחים ישראלים על ידי לוחמי הפלסטינים, תקף מעל 300 יעדים באזורים שסובבים את רצועת עזה.
    • עדויות ישראליות נוספות אישרו כי מסעות צה"ל ופעולות החיילים גרמו להרוג של מספר רב של שבויים ישראלים ושוביהם. צה"ל תקף במטרות ביישובים ישראליים בהם היו פלסטינים לוחמים וישראלים בפנים, כחילופן ברור של פקודת 'הניבאל', המפורסמת בצה"ל, שאומרת ש"כל שבוי אזרחי או חייל מת טוב מאשר להיתפס חי" כדי למנוע כל החלפת שבויים עם ההתנגדות הפלסטינית.
    • בנוסף, הרשויות הכיבוש סקרו מחדש את מספר החיילים והאזרחים ההרוגים מ-1,400 ל-1,200, לאחר שמצאו כי 200 גופות שנשרפו היו שייכות ללוחמים פלסטינים שנהרגו ונמזגו עם גופות ישראליות. זה אומר שהמי שהרג את הלוחמים הוא אותו המי שהרג את הישראלים, וזה בידוע שרק לצה"ל יש מטוסי צבא שהרגו, שרפו והרסו אזורים ישראליים ב-7 באוקטובר.
    • המסעות האוויריים הכבדים של ישראל ברחבי עזה שהובילו למותם של כמעט 60 שבויים ישראלים מעידים גם כן כי הכיבוש הישראלי אינו דואג לחיי שבוייו בעזה.
  5. גם זה עניין עובדה כי מספר יישובים ישראלים באזור סמוך לעזה היו מצוידים בנשק ונפגעו בקרבות עם לוחמים פלסטינים ב-7 באוקטובר. המתנחלים הם נרשמו כאזרחים פשוטים, בעוד שהעובדה היא שהם היו גברים מצוידים בנשק הלוחמים לצד צה"ל.
  6. כאשר מדובר באזרחים ישראלים, חשוב לדעת כי יש חובה לגייס כל ישראלי מעל גיל 18 – גברים ששירתו 32 חודשים ונשים ששירתו 24 חודשים – שכולם רשאים לשאת ולהשתמש בנשק. זה מבוסס על תיאוריה ביטחונית ישראלית של 'עם מאורגן בנשק', שהפכה את הישות הישראלית ל"צבא עם מדינה מצורפת".
  7. רצח האזרחים ברציפות הוא גישה מערכתית של הישות הישראלית, ואחד מהאמצעים להשפלת עם הפלסטיני. רצועת עזה מצביעה על הוכחה ברורה לגישה כזו.
  8. הערוץ החדשות אל ג'זירה אמר בתכנית תיעודית כי בחודש אחד של התוקפנות הישראלית על עזה, ממוצע הרצח היומי של ילדים פלסטינים בעזה היה 136, בעוד שממוצע רצחת ילדים באוקראינה – במהלך מלחמת רוסיה-אוקראינה – היה ילד אחד בכל יום.
  9. אלה שמגןים על התוקפנות הישראלית לא מסתכלים על האירועים בדרך אובייקטיבית, אלא מנסים להצדיק את רצח המסיבי של פלסטינים בידי צה"ל על ידי טענות כי ישנם נפגעים אזרחיים בעת התקפה על לוחמי חמאס. עם זאת, הם לא יעשו שימוש בנחיתה כזו במקרה של אירוע השיטפון במסגד אל-אקצא ב-7 באוקטובר.
  10. אנחנו בביטחון כי כל בדיקה הוגנת ועצמאית תוכיח את אמת נרטיבנו ותביא לבימוי כמות השקרים והמידע המטעה מצד הישראלי. זה כולל גם את ההאשמות הישראליות לגבי בתי החולים בעזה שנטען כי המחתרות הפלסטיניות השתמשו בהם כמרכזי פיקוד; האשמה שלא נמצאה כוזבת ונדחתה על ידי דיווחים של רבות מסוכנויות העיתונות המערביות.

שְׁלִישִׁי לעילוי בדיקה בינלאומית שקופה

  1. פלסטין היא מדינה חברה בבית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) והצטרפה לחוק רומא שלו ב-2015. כאשר פלסטין ביקשה בדיקה בפעילויות פשעי מלחמה שנעשו על קרקעותיה על ידי צה"ל, היא נתקלה בסרבנות ישראלית ודחיפות, ובאיומים להעניש את הפלסטינים על בקשתם ל-ICC. כמו כן, מביא לבי בצער כי ישנם גורמים חזקים, המטענים שהם שומרים על ערכי צדק, שנעמדו לצד הנרטיב הכיבושי והתנגדו לפעולות הפלסטיניות במערכת הצדק הבינלאומית. גורמים אלו רוצים לשמור על "ישראל" כמדינה שלמעלה מהחוק ולוודא שהיא יצאה מכלית וחשבוניות.
  2. אנו מבקשים ממדינות אלה, במיוחד מהממשלה האמריקאית, מגרמניה, קנדה ומממלכה המאוחדת, אם באמת מתכוונים שהצדק יגיע כפי שהם טוענים, להכריז על תמיכתם בנתיב החקירה שבכל הפשעים שנעשו בפלסטין הכבושה ולתמוך מלא בבתי המשפט הבינלאומיים כדי שיכולו לעשות את עבודתם בצורה אפקטיבית.
  3. למרות הספקות של מדינות אלה לעמוד לצד הצדק, אנו עדיין מבקשים מנציג הפרקליטות של בית המשפט הפלילי הבינלאומי וצוותו לבוא לפלסטין הכבושה מיד ובדחיפות כדי לבדוק את הפשעים וההפרות שנעשו שם, במקום להיות משקיף על המצב מרחוק או להיכנע למגבלות הישראליות.
  4. בדצמבר 2022, כאשר ההכנסה הכללית של האומות המאוחדות אישרה החלטה שמבקשת את דעת בית המשפט הבינלאומי על התוצאות המשפטיות של הכיבוש הבלתי חוקי של "ישראל" בטריטוריות הפלסטיניות, המדינות המאחוריות בעד "ישראל" הכריזו על דחיפתם למסע שאושר על ידי כמעט 100 מדינות. וכאשר עם הפלסטיני וקבוצותיו המשפטיות דרשו לרדת למעשה כנגד פושעי המלחמה הישראליים לפני בתי המשפט במדינות האירופאיות – דרך מערכת השפה האוניברסלית – המשטרות האירופיות חסמו את הפעולות לטובת פושעי המלחמה הישראליים כדי להישאר חופשיים.
  5. עלינו לשים את אירועי ה-7 באוקטובר בהקשרם הרחב ולהזכיר את כל מקרי המאבק נגד קולוניאליזם וכיבוש בעתינו. הניסיונות הללו למאבק מראים כי ברמה של איכול מוטל על הכובש, תהיה תגובה דומה מצד העם בכיבוש.
  6. העם הפלסטיני והעמים ברחבי העולם מבינים את כמות השקרים והמרמה שממשלות אלה שתומכות בנרטיב הישראלי מפרקות בניסיונם להצדיק את הדעה העיוורת שלהם ולכסות את פשעי ישראל. מדינות אלה מכירות את הסיבות העיקריות לסכסוך – הכיבוש והכיבוש של זכותם של העם הפלסטיני לחיות בכבוד על אדמתם. מדינות אלה אינן מראות כל עניין בהמשך החסימה הבלתי צודקת על מיליוני פלסטינים בעזה, וגם אינן מראות כל עניין באלפי המעצרים הפלסטינים בכלאי ישראל המחזיקים בתנאים שבהם נכחדות בעיקר הזכויות הבסיסיות שלהם.
  7. אנו מברכים את אנשי החירות ברחבי העולם מכל הדתות, האתניויות והרקעים שמתקיימים בכל הבירות והערים בעולם כדי להביע את דחיפתם לפשעי ישראל ולרצחיו, ולהציג את תמיכתם בזכויות העם הפלסטיני ובמאבקם הצודק.

רְבִיעִי תזכורת לעולם, מי הוא חמאס?

  1. התנועה למורדי המחתרת האסלאמית "חמאס" היא תנועה אסלאמית פלסטינית לשחרור לאומי ומחאה. מטרתה היא לשחרר את פלסטין ולהתמודד עם הפרויקט הציוני. המסגרת שלה היא האסלאם, שמקבעת את עקרונותיה, מטרותיה ואמצעיה. חמאס מסרבת לרדוף אחר כל בן אדם או לפגוע בזכויותיו על בסיס לאומי, דתי או כתי.
  2. חמאס מאמינה כי הקונפליקט שלה הוא עם הפרויקט הציוני ולא עם היהדות בגלל דתם. חמאס אינה מנהיגה מאבק נגד היהודים בגלל דתם, אלא מנהיגה מאבק נגד הציונים שמחזיקים בכיבוש פלסטין. עם זאת, זה הציונים שבקביעות מזהים את היהדות והיהודים עם פרויקט הקולוניאליזם והישות הלא חוקית שלהם.
  3. העם הפלסטיני תמיד עמד נגד ליצנות, עוולה וביצות טבחים נגד אזרחים ללא קשר למי מבצע אותם. ועל סמך ערכינו הדתיים והמוסריים, אנו מצהירים בבירור על דחיפתנו למה שחוו היהודים מידי גרמניה הנאצית. כאן אנחנו מזכירים כי הבעיה היהודית לגרשן הייתה בעיקר בעיה אירופית, בעוד שהסביבה הערבית והאסלאמית הייתה – לאורך ההיסטוריה – מקלט בטוח לעם היהודי ולעמים אחרים של אמונות ואתיות שונות. הסביבה הערבית והאסלאמית הייתה מופת לקיום צדדי, להתקשרות תרבותית ולחירויות דתיות. הקונפליקט הנוכחי נגרם על ידי ההתנהגות הפולשנית הציונית והברית שלה עם הכוחות הקולוניאליים המערביים; לכן, אנו מחריפים את השימוש בסבל היהודי באירופה להצדקת הלחץ על עמנו בפלסטין.
  4. התנועה "חמאס" על פי החוקים והתקנות הבינלאומיים היא תנועת שחרור לאומית שיש לה מטרות ומשימה ברורות. היא מקבלת את הלגיטימציה שלה להתנגד לכיבוש מהזכות הפלסטינית להגנה עצמית, לשחרור ולהגדרה עצמית. "חמאס" תמיד שמה דגש על הגבלת המאבק וההתנגדות שלה עם הכיבוש הישראלי בשטח פלסטיני כבוש, אך הכיבוש הישראלי לא עמד בכך וביצע טבחים ורצחים נגד הפלסטינים מחוץ לפלסטין.
  5. אנו מדגישים כי התנגדות לכיבוש בכל האמצעים כולל התנגדות צבאית היא זכות חוקתית לפי כל הקנונים, הדתות האלוהיות, החוקים הבינלאומיים כולל כנסיונים החמש של ג'נבה והתוספת הראשונה שלו וההחלטות הרלוונטיות של האומות המאוחדות, לדוגמא ההחלטה 3236 של ההכנסה הכללית של האומות המאוחדות, שנאמצה במהלך הסדרת ההכנסה ב-22 בנובמבר 1974, אשר אישרה את הזכויות הבלתי נתפסות של העם הפלסטיני בפלסטין, כולל הזכות להגדרה עצמית והזכות לשוב ל"בתיהם ורכושם ממנו הם נגרשו, הומגרו ונעקרו".
  6. אנשי העמידה הפלסטינית הנאמנים שלנו והמאבק שלהם מולחם בקרב גיבורני להגנה על אדמתם ועל זכויותם הלאומיות נגד הכיבוש הקולוניאלי הארוך והקשוח ביותר. העם הפלסטיני מתמודד עם תקיפה ישראלית ללא תקדים שביצעה טבחים ברותחים נגד אזרחים פלסטינים, רובם ילדים ונשים. במהלך התקיפה על עזה, הכיבוש הישראלי הפקיר את העם שלנו בעזה ממזון, מים, תרופות ודלק, ופשוט הוריד מהם כל דרך לחיים. בינתיים, מטוסי המלחמה הישראליים התקפו באכזבה את כל התשתיות והמבנים הציבוריים בעזה, כולל בתי ספר, אוניברסיטאות, מסגדים, כנסיות ובתי חולים, כמובן כהרחקה ברורה משטר גנוס מכוונת לגרש את עם הפלסטיני מעזה. עם זאת, תומכי הכיבוש הישראלי עשו רק דברים ושמרו על השואה המתמשכת נגד עם העם שלנו.
  7. שימוש יישוב הכיבוש הישראלי בתירוץ "הגנה עצמית" כדי להצדיק את הלחץ על העם הפלסטיני הוא תהליך של שקר, הטעייה והפיכת העובדות. הישות הישראלית אין לה זכות להגן על פשעיה ועל הכיבוש, אך לעם הפלסטיני יש זכות כזו לכפות על הכובש לסיים את הכיבוש. בשנת 2004, בית המשפט הבינלאומי נתן עמדה ייעוץ בעניין "ההשלכות המשפטיות של בניית גדר בגזרה הפלסטינית הכבושה", המציין שישראל – הכוח הכיבושי האכזרי – אינה יכולה לסמוך על זכות להגן עצמית כדי לבנות גדר כזו בשטח הפלסטיני. יתר על כן, עזה בהקשר המשפטי הבינלאומי היא עדיין אדמה כבושה, ולכן, ההצדקות למלחמה בעזה הן בלתי יסודיות וחסרות את יכולתן המשפטית, כמו גם את הגוף של הרעיון של הגנה עצמית

חֲמִישִׁי מה שנדרש?

הכיבוש הוא כיבוש ללא קשר לאיך שהוא נתאר או מה שהוא נקרא, והוא נשאר ככלי לשבור את רצון העמים ולהמשיך לדכות אותם. מצד שני, הניסיונות של העמים והאומות לאורך ההיסטוריה על איך לשבור כיבוש וקולוניאליזם מאשרים שההתנגדות היא הגישה האסטרטגית והדרך היחידה לשחרור ולסיום הכיבוש. האם כל אומה נשחררה מכיבוש בלי מאבק, התנגדות או קרבה?

הדרישות ההומניטריות, האתיות והמשפטיות מחייבות את כל המדינות ברחבי העולם לתמוך בהתנגדות העמים הפלסטיניים ולא להפר אותה. הן צריכות להתמודד עם פשעי הכיבוש והתקפותיו, ולתמוך במאבקם של העם הפלסטיני לשחרור אדמותיהם ולמעשה בזכותם להגייס לעצמם כמו כל העמים ברחבי הגלובוס. על סמך זאת אנו קוראים לכך:

  1. השהיית המיידית של התקפת ישראל על עזה, הפשעים והניקיון האתני שנעשו נגד כל אוכלוסיית עזה, לפתוח את המעברים ולאפשר כניסת עזרה הומניטרית לעזה, כולל כלים לשיקום.
  2. להאשים את הכיבוש הישראלי באופן משפטי על הסבל האנושי שגרם לעם הפלסטיני, ולהעמידו לדין על פשעיו נגד אזרחים, תשתיות, בתי חולים, מוסדות חינוך, מסגדים וכנסיות.
  3. התמיכה בהתנגדות הפלסטינית נגד הכיבוש הישראלי בכל האמצעים האפשריים כזכות מוצדקת בהתאם לחוקים ולתקנות הבינלאומיים.
  4. אנו קוראים לעמים החופשיים ברחבי העולם, במיוחד לאותן המדינות שנכבשו ומבינות את סבל העם הפלסטיני, לקחת עמדות רציניות ויעילות נגד המדיניות הדו-מידתית שמאחזת על ידי כוחות/מדינות המסייעים לכיבוש הישראלי. אנו קוראים למדינות אלו להפעיל תנועת סולידריות גלובלית עם העם הפלסטיני ולהדגיש את ערכי הצדק והשוויון ואת הזכות של העמים לחיות בחופש ובכבוד.
  5. המעצמות הגדולות, במיוחד ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וצרפת בין האחרות, חייבות להפסיק לספק לישות הציונית כיסוי מפורש לחשבון, ולהפסיק להתייחס אליה כאל מדינה מעל לחוק. התנהגות כזו בלתי צודקת על ידי מדינות אלו אפשרה לכיבוש הישראלי למעלה מ-75 שנה לבצע את הפשעים הגדולים ביותר נגד העם הפלסטיני, האדמה והקדשים. אנו מקשיבים למדינות ברחבי העולם, היום ויותר מתמיד, לקיים את האחריות שלהן כלפי החוק הבינלאומי וההחלטות הרלוונטיות של האומות המאוחדות שקוראות לסיום הכיבוש.
  6. אנו דחופים לפסול בצורה קטגורית כל פרויקט בינלאומי או ישראלי שמיועד לקביעת עתיד עזה שרק מאריך את הכיבוש. אנו מדגישים שיש לעם הפלסטיני את היכולת לקבוע את עתידו ולערוך את ענייניו הפנימיים, ולכן לא קיימת לאף גורם בעולם זכות להטיל ציונים על עם הפלסטיני או להחליט במקומו.
  7. אנו מקשיבים להתנגדותם לניסיונות הישראליים לגרום לגל נוסף של גירוש – או 'נכבה חדש' – של הפלסטינים במיוחד באזורים שנכבשו ב-1948 ובגדה המערבית. אנו מדגישים כי לא תהיה גירוש לסיני או לירדן או לכל מקום אחר, ואם יהיה הזזה כלשהי של הפלסטינים, תהיה אל מול בתיהם ואזוריהם שגורשו מהם ב-1948, כפי שהוצהר על ידי מספר החלטות של האומות המאוחדות.
  8. אנו קוראים לשמירה על לחץ הציבור העולמי עד לסיום הכיבוש; אנו קוראים להתנגדות לניסיונות ההמסה עם הישות הישראלית ולחרמה מקיפה נגד הכיבוש הישראלי ומאוימיו.